וולפגנג לוץ נולד במנהיים שבגרמניה, אמו הייתה יהודייה ואביו גרמני- נוצרי, שניהם היו אנשי תיאטרון. מהוריו ירש את כישרון המשחק, שבהמשך נראה בשליחותו. בגלל שהיה רק חצי יהודי לא עשה ברית מילה כשנולד, עובדה שהייתה משמעותית ביותר בבניית סיפור הכיסוי.

עם עליית היטלר לשלטון גרמניה בשנת 1933, עלה לוץ עם אמו לישראל. אמו הייתה שחקנית בתל אביב, כשלוץ  עיברת לעצמו את השם ל"זאב גור אריה" הלך ללמוד בכפר

הנוער בבן שמן. שם פיתח את אהבתו לסוסים והצלחתו ברכיבה.

בגיל 15 הצטרף ל"הגנה" ואחת ממשימותיו הייתה סיור על סוס סביב בית ספר. בשנת

1939 כשפרצה מלחמת העולם השנייה, התגייס לוץ לצבא הבריטי, שם היו זקוקים לעזרתו בשפות: ערבית, גרמנית ואנגלית. לאחר מבצע קדש קיבל הפניה מאגף המודיעין להצטרף אליהם. באותו זמן הייתה יחידה 131 באמ"ן אחראית על הפעלת סוכנים בחו"ל.

בשנת 1959 נשלח על ידי מפעיליו באמ"ן לגרמניה כדי לבסס לעצמו סיפור כיסוי כהכנה לקראת צאתו למצריים.

לפי סיפור הכיסוי, היה לוץ איש עסקים בעל עבר נאצי, קצין בוורמאכט לשעבר ששירת בצפון אפריקה, חי במשך 11 שנים באוסטרליה שם עסק בגידול סוסים, ושב עכשיו למצריים כדי

להקים מועדון רכיבה.

בדצמבר 1960 הגיע לוץ לקהיר והחל להסתובב בין מועדוני הרכיבה שם נהגו להיפגש אנשי החברה  הגבוהה המצרית. בתוך ימים התיידד עם מפכ''ל המשטרה המצרי ועם סגן ראש

המודיעין הצבאי והממונה על הביטחון באזור תעלת סואץ, אותם שיכנע להראות לו את אמצעי ההגנה ואתרי שיגור הטילים בסיני. הוא הקפיד בכל הזדמנות לשוות לעצמו תדמית של אנטישמי מובהק, ודיבר בגנות היהודים וישראל. מדי פעם נסע לאירופה לפגישות עם מפעיליו, לדיווחים ולתידרוכים.

קשריו עם ראשי הצבא והממשל המצרי הלכו והעמיקו, והוא הצליח לחלץ מהם מידע על תוכניותיהם הצבאיות ועל הלך הרוח במצרים.

לוץ היה מעביר את מסריו מדי יום למוסד ע"י מורס.

במהלך נסיעתו חזור הכיר את טדי, אישה גרמניה ששבתה את ליבו, הוא התחתן איתה על אף שהיה נשוי כבר לאישה ישראלית. ושניהם ביחד נשאו לגור במצרים.

בשנת 1965 נעצר לוץ עם אשתו והוריה ע"י מצרים, הוא חשב שהם עלו עליו ולכן סיפר להם שהוא גרמני ושהישראלים כופים עליו לרגל עבורם.

לוץ נתפס כמה שבועות לאחר פרשיית המרגל אלי כהן בדמשק.

לוץ זכה למשפט הוגן ונגזר עליו ב־21 באוגוסט 1965 עונש של מאסר עולם עם עבודות פרך, ואשתו נידונה לשלוש שנות מאסר. בפועל, לא ביצע לוץ עבודת פרך, וגם בכלא הצליח לתמרן את סוהריו ולזכות בכבודם והערכתם.

לאחר כשנתיים וחצי בכלא המצרי שוחררו בני הזוג לוץ, במסגרת חילופי שבויים בראשית 1968, חודשים אחדים לאחר מלחמת ששת הימים.

ב - 1973  נפטרה אשתו, לוץ התקשה להתמודד עם אובדן זה והוא נישא בשלישית לאשה ישראלית בשם נעמי, ועם רעייתו עזב את ישראל.

לוץ נפטר בגרמניה בשנת 1993, בגיל 72.